פחות מרשמים לתרופות במדינות עם קנאביס רפואי

בצל מגפת האופיואידים השוטפת את ארה”ב פורסמו שני מחקרים חדשים אשר בדקו את ההבדל בכמות המרשמים למשככי כאבים (מבוססי אופיואידים) שניתנו לקשישים ונזקקים בתוכניות ביטוח חברתיות-ממשלתיות, בין מדינות (States) בהן יש גישה לקנאביס רפואי לבין אלו שלא.

מאת: מיתר דרור

אופיואידים הם קבוצת סמים שכוללת בתוכה סמי מרשם (“תרופות”) כמו מורפין, ויקודין, פרקוסט ופנטניל, וגם סמי רחוב כמו הרואין. סמים אלו מגיעים בחלקם ממקור טבעי (שרף פרג האופיום) וחלקם סינטטיים (או סינטטיים למחצה).

השימוש הרפואי באופיואידים נעשה בשל יכולתם להקל על כאב, אך מדובר בחומרים ממכרים מאוד אשר יכולים גם להעניק תחושת אופוריה שלעתים תכופות מובילה לשימוש לרעה ופיתוח תלות בקרב המטופלים. במקרים רבים ההתמכרות גם מובילה למוות ממנת יתר.

בעקבות התרחבות התופעה בשנים האחרונות בארה”ב ניתן לה הכינוי “משבר האופיואידים” או “מגפת האופיואידים”. קיימות כמה סטטיסטיקות מבהילות אשר ממחישות את גודל הצרה, כמו זו למשל:

בשנת 2016 היו 42,249 מקרי מוות ממנת יתר של אופיואידים בארה”ב (66.4% מסך מקרי המוות ממנת יתר באותה שנה), מה שאומר שבכל יום מתו בממוצע 115 אנשים ממנת יתר של אופיואידים.

אך תופעה זו אינה אופיינית רק לארה”ב אלא גם לשאר העולם ולישראל בפרט. למרבה הצער משרד הבריאות כושל לחלוטין בתחום זה וכלל לא אוסף סטטיסטיקה של מקרי מוות כתוצאה ממנת יתר של תרופות מרשם, אך לפי דו”ח רשמי של הכנסת משנה שעברה, יותר ישראלים משתמשים בסמי מרשם מבוססי אופיואידים מאי פעם ובין השנים 2014-2016 התרחשה עלייה של 30% במינון היומי הממוצע שניתן למטופלים.

המחקרים

הטענה לכך שקנאביס רפואי יכול לשמש לשיכוך כאבים כבר הוצגה בעבר פעמים רבות במחקרים. בנוסף לכך גם קיימים מחקרים שהראו כי הרוב המוחלט של מטופלי קנאביס רפואי העדיפו את דרך הטיפול הטבעית על פני משככי כאבים וכי השימוש בקנאביס לצד סמי מרשם, מפחית את כמות האופיואידים הנצרכת.

כעת מתווספות ראיות נוספות המאששות מחקרים קודמים ומראות שוב שקנאביס יכול להוות תחליף למשככי כאבים – מה שלטענת רבים הוא גם הסיבה להתנגדות לכאורה של חברות התרופות להתרה של השימוש בקנאביס שמשמעותו היא ירידה בהכנסות ממכירת סמי מרשם, כפי שלמשל ניסו להסתיר בקופת חולים ‘מכבי’ לפני מספר שנים.

המחקרים החדשים, שפורסמו בירחון המדע JAMA לרפואה פנימית (JAMA Internal Medicine), לא בדקו באופן ישיר כיצד לגליזציה או התרת שימוש בקנאביס רפואי תשפענה על ההתמכרות לאופיואידים ומקרי מוות ממנת יתר. במקום, נאספו ראיות שמראות כי גישה לקנאביס רפואי גורמת להפחתה בכמות המרשמים לאופיואידים שניתנים למטופלים, זאת לאור העובדה שכמות המרשמים (והקלות בה הם ניתנים) מהווה גורם מרכזי בהתפשטות התופעה.

תוכנית ‘מדיקייד’ – 6% פחות מרשמי אופיואידים

‘מדיקייד’ (Medicaid) היא תוכנית ממשלתית משותפת של הממשל הפדרלי והמדינות (States) בארה”ב, אשר עוזרת לאנשים בעלי הכנסה מוגבלת מאוד עם עלויות רפואיות. תנאי הזכאות כה מחמירים שכ-60% מהאנשים מתחת לקו העוני בארה”ב כלל אינם זכאים לה, כלומר מדובר בתכנית לעניים שבעניים.

המחקר עצמו עסק במגמת מרשמי האופיואידים בתוכנית מדיקייד, אשר כאמור מכסה אנשים במצב כלכלי חמור, בין השנים 2011-2016. ההשוואה נעשתה בין מדינות בארה”ב בהן חוקי קנאביס רפואי נכנסו לתוקף לעומת מדינות בהן לא אושר מהלך כזה.

התוצאות הראו שבמדינות בהן היו חוקים אשר אפשרו למוטבי מדיקייד לטפל בתסמיני הכאב באמצעות קנאביס רפואי, כמות המרשמים שניתנה לאופיואידים הייתה נמוכה בכ-6%. בנוסף נמצא שכאשר מדינות עברו מלגליזציה של קנאביס רפואי ללגליזציה מלאה, הייתה ירידה נוספת בכמות המרשמים, בממוצע 6% נוספים.

לדבריו של הפיי וון (Hefei Wen) מאוניברסיטת קנטקי, אחד מעורכי המחקר, הירידה הנוספת “מרמזת על כך שחוקי המריחואנה הרפואית לא הגיעו לחלק מהאנשים אשר יכלו לקבל טיפול באמצעות מריחואנה במקום אופיואידים”.

תוכנית ‘מדיקר’ – 14% פחות במינון יומי של אופיואידים

מדיקר‘ (Medicare) היא תוכנית ביטוח לאומית-חברתית המנוהלת על ידי הממשל הפדרלי של ארצות הברית. התוכנית מבטיחה גישה לביטוח בריאות לאמריקאים בגילאי 65 ומעלה, כמו גם לצעירים עם מוגבלויות ולאנשים עם מחלות כליה סופניות.

המחקר השני בדק את מספר מרשמי האופיואידים שניתנו למבוטחי מדיקר בין השנים 2010-2015. החוקרים השוו בין מדינות בהן יש גישה לקנאביס רפואי לבין כאלו שאין בהן. בסך הכל 14 מדינות (וגם וושינגטון די.סי הבירה) בהן הייתה לגליזציה לקנאביס רפואי מתחילת התקופה, ותשע מדינות נוספות שהצטרפו לאחר מכן במהלך השנים שנחקרו.

החוקרים מצאו שלמטופלי מדיקר במדינות בהן ישנה גישה לקנאביס רפואי, ניתנו בממוצע 14% פחות מנות יומיות של אופיואידים לעומת מדינות בהן לא הייתה גישה כזו. למטופלים שחיו במדינות בהן הייתה לגליזציה לקנאביס רפואי אך ללא חנויות קנאביס, ניתנו 7% פחות מנות יומיות של משככי כאבים.

דיוויד ברדפורד, כלכלן מאוניברסיטת ג’ורג’יה ועורך המחקר השני, אמר כי התוצאות מתווספות לשאר הראיות ממחקרים אחרים, שמציעים כי טיפול בקנאביס רפואי הנה אפשרות אלטרנטיבית בת קיימא לאופיואידים.

“כעת קשה להתעלם ממשקל הראיות,” אמר ברדפורד והוסיף כי הוא חושב שצריך לשנות את הרגולציה הפדרלית על מנת לאפשר לרופאים לתת מרשם לקנאביס רפואי כטיפול בכאב.

בשורה תחתונה

שני המחקרים הצליחו להראות שגישה לקנאביס רפואי יכולה להפחית באופן משמעותי את כמות המרשמים שניתנים לאופיואידים. למרות שהמחקרים נעשו על תוכניות בארה”ב, העובדה שבישראל קיימת בעיית אופיואידים גם כן, הופכת את הממצאים לחשובים ביותר עבורנו.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר